רש"י על במדבר י״ד:י״ב

« רש"י על במדבר י״ד:י״א רש"י על במדבר י״ד:י״ג »

12 שפתי חכמים פתח ↗

כתרגומו לשון תרוכין. היינו הכרתה מן העולם ולא לשון ירושה, וכן פי' למטה מזה:

12 מזרחי פתח ↗

וא"ת מה אעשה לשבועת האבות ואעשה אותך לגוי גדול שאתה מזרע'. במדבר רבה מה ענין זה לכאן וכי תנאי היה עושה עמו שאם יניחנו להמית את כל ישראל יעשנו לגוי גדול:

12 גור אריה פתח ↗

תרוכין. ולא לשון ירושה, כמו שכתב לקמן רש"י פסוק כד אצל "וזרעו יורישנה", דלשון ירושה לא שייך אלא אם כתוב "יירשנה" בשני יודין רש"י שם :

13 שפתי חכמים פתח ↗

אשר תהרגם. לא ישמעו את אשר העליתם כמובן מפשוטו של קרא אלא שישמעו ההריגה, ומלת כי פה הוא במקום אשר, כאלו אמר ושמעו המצריים אשר העלית בכחך את העם הזה מקרבו וראו החיבה הגדולה שאי אפשרית להתבטל, לא יאמרו שחטאו רק מבלתי יכולת וכו':

13 גור אריה פתח ↗

והם ראו אשר העלית. כתב 'והם ראו אשר', לומר לך כי לא קאי "אשר העלית" על "ושמעו מצרים", אלא פירושו "ושמעו מצרים" 'אשר תהרגם', ו"כי העלית" כמו 'אשר העלית'. כי לא יתכן בזה "ושמעו אשר העלית", דהא בודאי מצרים ראו ולא שמעו, ולפיכך הוצרך לפרש "ושמעו" 'אשר תהרגם', ו"כי העלית" בפני עצמו – 'והם ראו אשר העלית':

12 ואורישנו. לְשׁוֹן תֵּרוּכִין, וְאִ"תֹּ מָה אֶעֱשֶׂה לִשְׁבוּעַת אָבוֹת?

13 ואעשה אתך לגוי גדול. שֶׁאַתָּה מִזַּרְעָם:

12 שד"ל על שמות פתח ↗

ועתה הניחה לי: ואם תאמר מה אעשה לשבועת אבות? ואעשה אותך לגוי גדול שאתה מזרעם במדבר רבא, עיין רש"י במדבר י"ד י"ב.

12 דברי דוד פתח ↗

ואורישנו כו וא"ת מה אעשה לשבועת האבות כו' קשה דבפרשת תשא אמר שם ואעשה אותך לגוי גדול ולא פירש רש"י כמ"ש כאן ונראה לתרץ דשם י"ל דהך ואעשך לגוי גדול היינו על מה שאמר ועתה הניחה לי דפירושו שלא יתפלל, ועוד סיים שם ואעשך לגוי גדול שעל ידי זה יניח משה מלהתפלל על ישראל אלא שצדקת משה גרמה שאפ"ה התפלל משא"כ כאן שצ"ל דהך ואעשך כו' מקושר למ"ש קודם לזה אכנו בדבר כו' כדי לתרץ שבועת אבות. אכתי קשה, כיון דאמר שם כסא של ג' רגלים כו' ה"נ יאמר לו כן. ואכתי יש להקשות מן פ' כי תשא דמביא רש"י שם שאמר משה להקב"ה אם כסא של ג' רגלים אינו יכול לעמוד כו' א"כ מה זכה שאמר כאן הקב"ה ואעשך לגוי גדול כיון שסתר משה זה בתפלת העגל מה נשתנה עכשיו שלא יאמר כן. וי"מ דמש"ה נקט רש"י שאתה מזרעם לומר שאם יבאו ממני יהיו ד' רגלים אני וג' אבות. ואין זה כלום דא"כ גם שם היה לומר כן. ואני אומר מי שהקשה קושיא זאת לא מחכמה שאל זאת דבפרשת כי תשא לא הוזכר שם אלא זכות אבות כמוזכר שם ברש"י שכתב ואם אינן נגאלין בזכותן מה אתה אומר ואעשך לגוי גדול אם כסא כו' אבל כאן לא מיירי מזכות אלא משבועת האבות כמ"ש רש"י וא"ת מה אעשה לשבועת האבות כו', לזה אמר שפיר ואעשך לגוי גדול שאתה מזרעם נמצא שהשבועה קיימת אפילו אם יהיו ח"ו כלים בדור ההוא והשבועה תתקיים בזרע משה, ואין שייך כלל כאן אם כסא של ג' רגלים כו' דזה שייך לענין זכות דוקא, ובאמת אילו הוזכר כאן זכות לא היה הקב"ה אומר ואכלם ואעשך לגוי גדול כו'. ולעיל לא אמר משה אם כסא כו' אלא בתלוי בזכות, ולא תקשה גם לעיל מה יהיה בשבועת האבות דנתקיימה במשה שהוא מזרעם אלא שרש"י לא הוצרך להזכירו שם דכאן הוכרח לפרש שהפסוק עצמו מלמד דבר זה מדתלה אותם זה בזה משא"כ לעיל כמו שזכרנו וזה ברור לכל מבין:

13 מזרחי פתח ↗

ושמעו מצרים ושמעו את אשר תהרג'. לא שישמעו כי העלית' מקרבו כמובן מל' המקרא אלא שישמעו ההריגה הנזכרת שאתה אומר לעשות ומפני שהשומעי' הריגת' הם המצרים עצמם אשר ראו כחך הגדול שעשית להוציא' מקרבם מרוב חבתך בהם לא יאמרו שחטאו לך והרגת אות' בעבור חטא כי א"א שתבטל כל אותה החבה שהיה לך בהם בעבור חטא אלא יאמרו כנגד' יכולת להלחם ולא כנגד יושבי הארץ הזאת ומלת כי פה משמשת במקום אשר כאילו אמר ושמעו המצרים אשר העלית בכחך את העם הזה מקרבו ההריגה שהרגת אות' ואמר ומבלתי יכול' וגו':

« רש"י על במדבר י״ד:י״א רש"י על במדבר י״ד:י״ג »